נקודת המוצא לתערוכה השנה היא ההיסטוריה המקומית או נכון יותר האופן בו מציגים לנו אותה. תהינו על הסיבות והדרכים בהן בוחרים לספר ולפרש לנו את ההיסטוריה. מה זוכה לדגש ומה נועד להשכחה, וכיצד כל אלה משמרים את השליטה בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. חילקנו את ירושלים ל-14 אזורים כשכל אמן התמקד באזור אחר, חקר אותו והתייחס אליו בעבודותיו ולבסוף הציב את היצירות בשלטי החוצות של אותו האזור. השאיפה הייתה להציג נרטיבים היסטוריים נוספים שלעיתים מתעמתים ולעיתים משלימים, אבל בתקווה מעשירים את התמונה הכללית. המטרה של ריבוי הממצאים, האירועים ונקודות המבט היא הרצון להפרות את החשיבה, לזמן מרחבי משמעות חדשים ולשמש כלי ביטוי לקבוצות אוכלוסיה מוחלשות שגם להם נרטיב או אמת היסטורית אך קולם לעיתים קרובות לא מושמע. לצורך כך ארכיוני הצילום של מוזיאון ישראל ומגדל דוד פתחו בפנינו אפשרות לשימוש בחומרים הנמצאים בהם.
מכלול העבודות מהווה פסיפס המורכב ממבטים שונים ודרכי התייחסויות שונות. חלק מהאמנים בחרו לנבור בהיסטוריה האישית או המשפחתית שלהם ודרך הפרט להעיד על הכלל. חלק מהאמנים כיוונו זרקור למקומות לא מוכרים והציפו היסטוריה נשכחת או מושכחת. היו מי שהחליטו לעצב מחדש רגעים היסטוריים ולטשטש את הגבול שבין זיכרון מתעד לזיכרון יוצר.

תודה למוזיאון ישראל ולמוזיאון מגדל דוד שפתחו בפנינו את ארכיוני הצילום שלהם ועל שיתוף הפעולה הפורה איתם.

ניהול אמנותי ואוצרות: אסף כהן ויצחק מזרחי
עיצוב גרפי: אוהד חדד

אירוע פתיחה בשיתוף ביתא- בית לאמנות חברה ועיר
עיצוב חלל: דניאל נחמיאס
עיצוב קטלוג: נעמה צרפתי ואוהד חדד

יום עיון במגדל דוד ״בין זיכרון, אמת והיסטוריה״
מרצים: ד״ר שמעון לב- ״בין אוריינטליזם לצילום מגויס״
יהודית קפלן- ״יצירות רדומות בארכיון״
הלל כהן- ״על יהודים וערבים בירושלים״
אייל בן דוב- ״הארכיאולוגיה של ההווה״